כן אני מודה הפחד הכי גדול שלי זה להיות הקלישאה של אמא עצמאית שיוצאת לחופשת לידה ושוכחת את העסק שלה, הכל מדרדר, הכל מתמסמס מתפספס והיא מוצאת את עצמה בבית עם תינוק קטן שצורח והעסק שלה כבר לא באמת קיים.
והפחד הכי גדול שלי הוא להתעורר אחרי שנה ולגלות שהנה הסיוט שלי הוגשם, אני אמא שהולכת בבוקר לטיפת חלב, מבשלת ארוחת צהריים ומנסה בציפורניים להמשיך את העסק בין לבין ולא מצליחה.
כל ההריון הפחד הזה העסיק אותי, הפחיד אותי ואמרתי לעצמי שאני אעשה הכל כדי שזה לא יקרה.
ילדתי
תינוקת מתוקה מתוקה
היא עכשיו בת חודשיים
היא התחילה לחייך, לצחוק ולזהות אותי
ופתאום – הפחד המפחיד הזה שהבעית אותי לפני כמה חודשים לא כל כך מאיים
אני עדיין לא יודעת מה אני אעשה ואיך זה ילך אבל אני יודעת שמה שהפחיד אותי פעם מפחיד אותי פחות היום
דווקא בגלל שיש לי כבר ילדה גדולה יש לי פרופורציות
אני מבינה שהיא גם תגדל בסוף ובקושי תתייחס אלי..
אני יודעת שהגיל המתוק הזה והצעדים הראשוניים האלו לא יחזרו ולא בא לי לפספס את זה.
כרגע לתקופה הקרובה אני אנסה לצמצם את העבודה לימים מרוכזים בשבוע, אני אנסה לעבוד כמה שיותר כשהיא ישנה ובהמשך אקח בימים שאני עובדת מטפלת שתשמור עלייה בבית.
אם אני אצליח לעבוד רק חלק מהימים אז בימים האחרים אני אלך איתה לפעילויות, לגן עם אמא וכאלו..
במקביל בעסק שלי כבר שנתיים אני עוברת תהליך של ליצור אפיקי הכנסה שלא מצריכים יציאה פיזית מהבית, בגלל זה הוצאתי סדנת און-ליין והשנה אוציא עוד אחת. בגלל זה התחלתי לעשות סדנאות בעיקר עם ארגונים מה שחוסך לי זמן עבודה בצורה משמעותית ואני כל הזמן חושבת על עוד דרכים ליצור אפיקי הכנסה נוספים שמאפשרים לא להוציא את האף מהבית.
מקווה שהשנה הקרובה תהיה פרודוקטיבית, מהנה מעניינת ושאני אגדל ואצמח והכי חשוב, שאצליח להנות מהתינוקת שלי ולשלב בין הכל ביחד.
תאחלו לי בהצלחה כי זה לא יהיה פשוט 🙂