בשנה שעברה בחופש הגדול היה אחד החודשים הפרודוקטיבים ביותר בעסק שלי….

קמתי מוקדם, ישבתי לעבוד ובין לבין עשיתי כיף עם הבת שלי. כתבתי על זה פוסט עם טיפים לחופש הגדול.

הגיע השנה החופש הגדול ואיתו כל הקלפים שהתהפכו…

(יכול להיות שההריון אשם בהכל)

וכן, אני משתפת את זה כי אני חושבת שצריך לשתף גם במה שדפוק ולא רק במה שמנצנץ ומוצלח.

אני לא מצליחה לקום מוקדם לפני הילדה ולעבוד. אני מתחילה אומנם לעבוד כל יום בשעה 8:00 עושה את מה שדחוף וחשוב אבל לא מצליחה להתקדם.

אז אומנם העסק לא תקוע, הכל זורם על מי מנוחות אבל להתקדם קדימה ולעבוד על פרוייקטים חדשים אני פשוט לא מצליחה.

ניסיתי במשך חודש מליון שיטות, לעבוד בערב, לקום מוקדם ועוד מלא אפשרויות.

אבל הגיע הזמן להודות בזה בפה מלא!

הראש שלי יבש, היצירתיות שלי נעלמה, אני מעדיפה לסיים את הדברים החשובים ואז לנוח או ללכת עם הילדה לבריכה במקום להתקדם קדימה.

אני מנסה, יש ימים שאני קמה עם מלא מרץ אבל לא באמת מצליחה להתקדם.

נכון, לא הכל ממש דפוק, זה לא שהעסק קורס או שקרה משהו דרמטי. אבל אני מצליחה להתמודד הרבה פחות טוב ממה שציפיתי. 

תכף סוף החודש, כמו תמיד אני מציבה לעצמי יעדים ברורים וכמותיים והחודש הזה לראשונה אני לא אעמוד בהם.

אולי אני צריכה להלחם בזה? אולי אני צריכה לקבל את זה ולהבין שזה זמני?

אולי אני צריכה להפנים שעבודה בחופש הגדול כשהילדה בבית ולא בקייטנה לפעמים גובה מחיר, פחות ריכוז, פחות יצירתיות ופחות יכולת להגשים מטרות ולכבוש פסגות.